"בְּכָל דּוֹר וְדוֹר, חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בּוֹנֶה אֶת בְּאֵרִי"

אור אדם, תושב שדרות

כיצד נחגוג את פסח השנה? כיצד נצא ממצרים כשחלק מליבנו עדיין שבוי בעזה?

בכל שנה ושנה  ובכל דור ודור, סיפור מצרים מסופר אחרת, אולם האמונה בחירות אינה משתנה. גם בתוך תקופת העבדות הארוכה היה קשה להאמין שיש אור בקצה המנהרה, ומשום כך בדיוק המיתוס הזה מאפשר לנו להתמלא בתקווה ולהתחזק,וגם לזכור את המחויבות שלנו לכל מי שמדוכא וסובל מדיכוי ולכל הגר, כי גרים היינו בארץ מצרים.

השנה אנו מתרגשים לאגד מבחר יצירות מרגשות שרובן נכתבו לאור מאורעות התקופה.

נאספו כתבים שנכתבו על ידי תושבים שפונו מעוטף עזה ומצפון הארץ, כמו גם כל ידי חברי וחברות, רבות ורבנים מקרב התנועה הרפורמית, במסגרת הפרויקט: "הגדה לזמן הזה". 

מוזמנים ומוזמנות להוריד ולהדפיס קטעים נבחרים מתוך "הגדה לזמן הזה" כסימניות מעוצבות להגדה. הוסיפו את הקטעים המרגשים והרלוונטיים לסדר שלכם!

את הפרויקט יזמה הרבה יעל קריא, הרבה של המועצה האזורית מטה אשר, המפונה בעצמה מקיבוץ ראש הנקרה ותמונתיה המתארות את חווית הנדודים מעטרות את האתר ומספרות בעצמן את סיפור הנדודים מבית לבית, בחודשים האחרונים, מאז נאלצה לעזוב את ביתה בקיבוץ ראש הנקרה.

תפילות וכוונות לפסח

בכל דור ודור

אביב

מרים

נדודים

תוספות להגדה

הרבה יעל קריא – כמה מילים על התמונות

"קצת אחרי ה 7/10 התחלתי לתעד רגעים קטנים של אור, צבע וצל במקומות שאליהם עברנו ובמקביל התחלתי לצלם טבע דומם צהוב, או סרטים צהובים כמחווה אילמת לחטופות.ים.

* את הרימון צילמתי באוקטובר, כשבועיים אחרי. קראתי לתמונה 'טבע מדמם'. היינו אז, במעבר השני שלנו.

* את הסרטים הצהובים על העץ, צילמתי בכליל. זה היה המעבר החמישי שלנו, פברואר 2024.

* את הסרט המלופף על השקדים ואת עלה השקדיה שנתקע על ענף קוצני צילמתי בסוף יום עם קהילת נחל עוז במשמר העמק. מול משמר העמק יש מטע שקדיות. הרגשתי שהוא קורא לי. היה שם ריח מתוק ויופי שעולה על גדותיו ויחד עם זאת שברירי ופגיע.

* עלי השלכת והאורות הצהובים צולמו במקומות שונים, כחלק מהרצון, שוב, להדהד את המאבק לשוב החטופים וכמה הכל שברירי, חולף ו time sensitive…