אֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּאוּ לְמִצְרַיִם,
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר שָׂמוּ לִפְנֵיהֶם.
אֵלֶּה שֵׁנִי לוּחוֹת הָאֲבָנִים שֶׁמֹּשֶׁה קִבֵּל,
וְאֵלֶּה שֵׁנִי לוּחוֹת הָאֲבָנִים שֶׁפִּסֵּל.
אֵלֶּה, הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוּא צִוָּה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם,
וְאֵלֶּה בָּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן.
אֵלֶּה, שֵׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרִים,
אֵלֶּה הֵם מִי שֶׁהָלְכוּ בַּמִּדְבָּר,
אֵלֶּה הֵם מִי שֶׁרִגְּלוּ,
אֵלֶּה הֵם מִי שֶׁדִּבְּרוּ,
אֵלֶּה הֵם מִי שֶׁמָּרְדוּ,
אֵלֶּה הֵם מִי שֶׁמֵּתוּ וְאֵלֶּה שֶׁשָּׂרְדוּ.
– שֵׁמוֹת.
צילום: הרבה יעל קריא
