"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם"

חג הפסח הוא חג של שמחה גדולה: "שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא", הוא חג האביב, חג החירות וחג הגאולה. השנה אנו מקבלים את החג בלב כבד, בצל מלחמה קשה, כאשר רבים לא יחגגו בביתם, חלק יעמדו על המשמר בצבא, חלק עדיין פצועים בבתי החולים וחלק שבויים בעזה. השנה נשלב את היגון עם השמחה, וניתן מקום לכאב דרך השינויים המסמלים את השותפות והערבות ההדדית. 

הצעות מעשיות לסדר פסח

הגדה לזמן הזה – פרויקט מיוחד

"בְּכָל דּוֹר וְדוֹר, חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בּוֹנֶה אֶת בְּאֵרִי"

קטעי השראה תפילות וצילומים מפי רבני ורבות התנועה – מפונים ומשפחות החטופים.

חצי הכוס

חז"ל תיקנו לנו ארבע לשתות ארבע כוסות של יין בליל הסדר כנגד ארבע לשונות גאולה:

"והוצאתי", "והצלתי" "וגאלתי", "ולקחתי". כוסות הגאולה מבטאות את גודל הנס. השנה גאולתנו אינה שלמה, כיצד נחגוג כאשר חלקנו אינם איתנו? ממש כשם שמורידים לעיתים את הדגל לחצי התורן, נמלא השנה את הכוס עד לחצייה ונישא תקווה שבקרוב נוכל למלא אותה כולה.

החוט הצהוב

את השולחן נעטר בחוטים צהובים המזוהים עם המאבק למען השבת החטופות והחטופים, ומסמלים גם חוט של געגוע ותקווה. 

נמשוך חוט של אור מהלב שלנו ללב החטופות והחטופים, נדמיין איך גם אור הבוקר מביא אליהם את קרני השמש, נישא בתוכנו את ההבטחה לעשות בכל יכולתנו כדי שישובו אלינו בשלום, ושיחוגו איתנו את פסח הבא. 

ניתן לשלב את השיר "אור" של הרבה אמה שם-בה אילון שהלחינה הרבה דליה שחם

הכיסא הריק

לא נוכל להסב לשולחן השנה, ולחגוג כימים עברו ועדיין מוחזקים חטופים בשבי, וכה רבים מאיתנו כבר אינם עמנו? נוסיף השנה כיסא נוסף שמחכה לכל אחד ואחת עד שישובו לביתם. על הכיסא אפשר לשים תמונה שקשורה לאהובינו שאינם איתנו, ולפני שמתחילים את הסדר או במהלכו נשלב תפילה לשלום החטופים והחטופות, אפשר ומומלץ להשתמש בסימנייה שעוצבה לשם כך, עם תפילות מיוחדות להשבתם.  

יחץ

הלב שלנו חצוי לשניים, השנה כשנחצה את המצה לשניים, ניתן מקום לכאב שחצי מהלב שלנו שבוי בעזה.

ניתן לקרוא את הכוונה ליחץ של הרבה אלונה ליסיצה

ניתן לשיר גם את השיר של ישי ריבו, הלב שלי חצוי לשניים 

מה נשתנה? ארבע קושיות

כה הרבה השתנה השנה, ועוד מעט נשב לשולחנות הסדר הלומי צער ומבוכה, עמוסי שאלות, חלוקי דעות ומבקשי דרך. ‎שולחן הסדר יכול להכיל ארבע קושיות ‎חדשות לטובת קירוב לבבות, שיחות

נפש, יציאה לחירות וחזון של תקווה. 

‎א. מה השתנה בי השנה?
‎ב. עבדים היינו- איפה אני מרגיש שאני חסר.ת אונים ואין לי עצמאות- מה סיפור העבדות  העתיקה/ עכשווית שלי?
‎ג. דיינו- איפה אני רוצה לומר "די" על מנת לעצור את מעגל האיבה העתיק ולהפחית את מנת הסבל בעולם שסביבי? 
‎ד. לאיזו ירושלים אני רוצה להגיע שנה הבאה (שנה מהיום), מה העתיד שאני מדמיין.נת?  

‎את ארבעת הקושיות החדשות  יזם הרב עמיחי לאו לביא מקהילת "לאב שול" בניו יורק.

מכות מצרים- טפטוף מהכוס 

נקבע בהלכה מנהג בו נהוג להטיף מעט יין מן הכוס באמירת 'דם' 'ואש' 'ותימרות עשן', וכן באמירת 'דצ"ך' 'עד"ש' 'באח"ב', ובאמירת עשר המכות. סך הכל שש עשרה פעמים. יש נוהגים להטיף את היין באצבע, ויש נוהגים לשפוך מעט מהכוס לכלי שבור. (פניני הלכה פרק יט') 

השנה אנו יכולים במקום עשרת המכות לציין את המכות שחווינו השנה לדוגמא: 

דם– של הצעירים והצעירות אשר בטבחו במסיבת נובה באכזריות. 
דם– התצפיתניות על המשמר
דם– הנשים אשר נאנסו
דם– החטופים הפצועות ופצועים, הנאנסים ונאנסות 

כינים, ערוב, שחין– התנאים הלא הגייניים שבהם החטופות והחטופים סובלים. 

דבר– הטבח של החיות בקיבוצי העוטף

חושך– לאן נעלם התקווה, עבודת קודש של שלום בין עמים?

מכת בכורות– היכן ילדי הטבח? לאן נאלמו? החיילות וחיילים, הילדות והילדים, הפעוטות והפעוטים? 

(הרבה יהודית אדלמן גרין)

פתיחת הדלת לאליהו ולמרים הנביאה

באו נפתח את שערי הלב לכל המפונות והמפונים מבתיהם מן הקיבוצים בעוטף עזה.  שמפונות ומפונות עם אובדן כבד בלב לשכנות ושכנים אשר נהרגו ונלקחו או למוות או לחטיפה.  למפונות ולמפונים מערי הצפון ומן הקיבוצים של הצפון, אשר הפכו לפליטי ארצם בארצם. לילדי ביה"ס שאין להם ביה"ס. לאלה אשר נעקרו ממקום העבודה שלהם.ן, מן העסקים ומן הפרנסה, מן הקרובות והקרובים.בואו נפתח את דלתות ביתנו כמו שכתוב בהגדה, למודעות לאלה אשר אין להם בית קבוע. 

"אלוהי אליהו הנביא, אלוהי מרים הנביאה, אלוהי בת פרעה, בואו למלא את הבית ברוח הקודש, בואו ללגום מן הכוס החמישי, כוס "והבאתי"  לארץ ישראל מחודשת בצדק וברחמים, בפתיחת הלב לאחר"

(הרבה יהודית אדלמן גרין)