אין ספק שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, ואתה, במוקדם או במאוחר, מצילנו מידם, אבל כמה דם ודמעות אנו שופכים, כמה זעקות אנו זועקים, עד שאתה מתעורר בגבהי מרומים, ושולח מלאך להצילנו מידם! כך היה בשעבוד מצרים, בשפוט השופטים, בגלות בבל, תחת מלכות רומא-האדומית, וכך באלפיים שנות גלות, עד לשואה שכילתה יותר משליש מעמנו. הפעם, אחרי 'שמיני-עצרת' שעצרה אותנו בממ"דים ו'שמחת-תורה' נטולת-שמחה, אנו אומרים לך בגלוי: לא נהיה קדושים יותר מכל אומה עלי אדמות ולא נאלץ לקדש את שמך בדם ודמעות! הנח לנו להיות עם ככל העמים! נוותר הדדית על ציפיות גבוהות וטענות קשות! כן יהי רצון.
הרב גיל נתיב, כרמיאל
צילום: הרבה יעל קריא
