נוֹשֶׁמֶת אֻמָּה בְּקֶצֶב,
יָם יַבָּשָׁה, הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה
הַדֹּפֶק אוֹמֵר
240 אוֹ 134 פְּעִימוֹת בְּדַקָּה

אֲנִי בְּחָצִי יַם סוּף,
נִשְׁמָתִי חֲרֵבָה
אָחוֹר אֵין חֲזֹר, יָם יַבָּשָׁה

הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, יָם
דְּמָעוֹת כְּחוֹמָה
מִימִינָם, וּמִשְּׂמֹאלָם
מַעֲשֵׂי יָדַי וִידֵייהֶם טוֹבְעִים בַּיָּם, בַּיַּבָּשָׁה.

וחַיֶּבֶת לִזְכֹּר
כִּי עָבְרָה
בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה.
כִּי שָׁרָה וְעָבְרָה וְזָכְרָה
בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה.
כִּי שָׁרָה וְעָבְרָה וּבָכְתָה וְדִבְּרָה
וְעָבְרָה בַּיָּם
וְעָבְרָה בַּיַּבָּשָׁה.

צילום: הרבה יעל קריא