לֹא רַק אַרְבָּעִים שָׁנָה
עֲדַיִן גּוֹרְרִים רַגְלַיִם
עֲדַיִן צוֹעֲדִים בָּאֲוִירָה שְׁחוּנָה
בַּשְּׁבִיל הַצַּר בְּחֹם הַצָּהֳרַיִם
בַּדֶּרֶךְ מִמִּצְרַיִם.
לֹא רַק אַרְבָּעִים שָׁנָה
כִּי רוּחַ הַמִּדְבָּר נִשְׁלַחַת
הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה
כְּאִלּוּ מִתְרַחֶקֶת וּבוֹרַחַת
הָאַרֶץ הַמֻּבְטָחָת.
וְאִם חָשַׁבְנוּ תַּם מַסָּע שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁנָה
וְאוֹ טוֹ טוֹ נוּכַל לָנוּחַ
אָז בָּאָה לָהּ שַׁבָּת שְׁחֹרָה כְּמוֹ עָנָן
כִּבְּתָה כָּל נֵר תִּקְוָה בָּרוּחַ
וְהַמַּסְלוּל מָתוּחַ.
מָתַי יִתַּמּוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה?
מָתַי לִמְּנוּחָה וְנַחֲלָה נַגִּיעַ?
יִשְׁקַע עַמּוּד הָאֵשׁ וְתַּחַת תְּאֵנָה
עִקּוּל אַחֲרוֹן אָז יִתְגַּלֶּה מַכְרִיעַ
וְהַשַּׁלְוָה תַּרְגִּיעַ.
אַךְ לֹא, לֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה
נִדּוֹנּוּ לְהַמְשִׁיךְ לִצְעֹד מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם
בְּלַהַט הַמִּדְבָּר לִצְפּוֹת לָעֵת הַנְּכוֹנָה
אֲשֶׁר תָּבוֹא אִם רַק נַמְשִׁיךְ בֵּינְתַיִם
בַּדֶרֶךְ מִמִּצְרַיִם.
—
אור אדם – תושב שדרות. חבר קבוצת מגוון, הקיבוץ העירוני בשדרות.
צילום: הרבה יעל קריא