שוב פורץ האביב במלא עוזו
ונושא בכנפיו ניחוח פרדסים
וצבעים עזים של פרחים רבים
וטפיפות צעדי חג הפסח המתקרב
נשמעות בברור גובר והולך
פסח – חג החירות – האמנם?
גם השנה? ולכל בני ישראל?
מאה שלושים וארבעה אחים ואחיות
נמקים במנהרות וכלובים בעינויים
ואנחנו נחוג כתמיד?
ממשלה ערלת לב לנו היום.
אם באכזריות החמס פגשתי
ב- 7.10.23 הרי שאת אכזריותה
של הממשלה פוגשת אני יום יום
ובכל זאת ועל אף הכל – נחוג
נפתח לבנו לקן תקווה
וככתוב בהגדה של פסח
"והגדת לבנך" נספר העוולות לילדים
ככתוב "בשנה הבאה בירושלים"
אנו נאמר "במהרה, במהרה כולם בבית"
רק אז ימלא עולמנו שמחה
צבעים ואולי גם קצת שלווה.

צילום: יעל קריא